.png){kind=small}
אז בואו נדבר קצת על האנשה, הרס בבית ומה שביניהם:
- Tanya Tabakmaher
- 30 ביולי 2021
- זמן קריאה 3 דקות
לפני שנצלול לנושא אני רוצה שתחשבו על ההרגשה של לחזור לבית שנראה כמו אחרי פריצה מקצועית, וכלב שיושב בבית ומסתכל אליכם מבסוט מהחיים אחרי כל מה שהוא עשה.
אז מה עושים?
מענישים?
מרימים ומתעלמים?
מוציאים החוצה?
דוחפים לכלב את האף בלכלוך?
אני בטוחה שאפשר לחשוב על עוד שלל פתרונות יצירתים.
ואיזה יופי ,כנראה שהכלב למד לקח.
אבל...
למחרת ומחרתיים והמצב נשאר אותו הדבר רק עם שינוי קטן: הכלבלב המתוק שלנו מתחיל לעשות לנו בכוונה!
הרי כשאנחנו נכנסים הביתה הוא כבר יודע שהוא אשם!
הוא בורח לחדר, יושב עם פרצוף מסכן, מפוחד ואשם, ועוד שלל תגובות על כל ההרס שהוא עשה.
וככה אנחנו ממשיכים בתסכול מתמיד ומעגל שמזין את עצמו.
*הכלב שלנו עושה לנו דווקא!*
אבל בואו נעצור לשניה.
האם הכלב שלנו באמת עושה לנו דווקא?
הוא הרי יודע שהוא אשם והוא יודע שיהיו השלכות למעשים שלו, אז למה הוא חוזר והורס שוב ושוב?
אז האמת היא שהכלב שלנו לא עושה לנו דווקא ולא יודע שהוא אשם!
על מנת להסביר את זה קצת יותר לעומק אני אנסה קודם כל לדבר איתכם פסיכולוגיה כלבית ולהסביר ומה באמת קורה בסיטואציה.
נתחיל קודם כל בלהבין את העובדה שרובנו עושים "האנשה" לכלבים שלנו ומשליכים את הידע שלנו על העולם וההסתכלות על מה אסור ומה מותר לנו כבני אדם, ומה מקובל ולא מקובל אצלנו בעולם - גם לעולם הכלבים.
אנחנו בתור בני אדם יודעים שיש חוקים ויש מקובל ולא מקובל.
לשחק עם הצעצועים שלנו - מקובל.
להרוס את הרהיטים החדשים שקנינו - לא מקובל.
אבל מה עם הכלב שלנו?
מה הוא יודע בתפיסת העולם שלו?
למה צעצוע זה מותר ונייר טואלט זה אסור?
בואו נדבר על נקודה נוספת.
אנחנו כבני אדם בעלי היכולת המופלאה של לקשר ארועים לסיבה ותוצאה.
בהשוואה לחברינו על ארבע, פרק הזמן על מנת לקשר בין ארועים הרבה יותר קטן.
אם נחזור לסיפור ההתחלתי שלנו, ההרס שהיה בבית שעתיים לפני שהגענו - במידה ולפני זה הכלב לא למד שזה אסור - חברנו על ארבע לא ידע לעשות את הקישור לזה שהבעיה עם כל הדברים ההרוסים על הריצפה זאת העובדה שהוא הרס אותם! גם אם נתקע לו אותם בפרצוף!
רגע רגע רגע!
זה לא הגיוני!
הוא הרי יודע שאנחנו כועסים ברגע שאנחנו נכנסים!
אז הוא יודע שמה שהוא עשה לא בסדר!
אז זהו, שלא.
נסתכל על זה שוב והפעם אחרי מה שלמדנו.
הכלב מבין את המשוואה הבאה:
בעלים חוזרים הביתה + נייר טואלט על הרצפה\ריח של פח זבל פתוח = עצבים של הבעלים!מה שהוא לא מבין זה את העובדה הפשוטה שהוא זה שיצר את הנייר טואלט על הרצפה/ריח של זבל פתוח את זה קודם.
אז עכשיו אחרי כל החפירה בואו נדבר תכל'ס.
מה עושים?!
1. פריקת אנרגיה פריקת אנרגיה פריקת אנרגיה... חשוב לציין של טיול פיפי 10 דקות על חגורה אינו נחשב לפריקת אנרגיה, לעומת זאת טיול איכותי בפארק, גינת כלבים, פריזבי, ים, משחק בכדור עם הבעלים יכול להיות מצוין. כלב עייף שווה כלב ישן וכלב ישן לא מפרק את הבית.
2.שגרה. כלבים הם חיות של שגרה.
שימו לב שכלב שבדרך כלל לא עשה נזק ימצא את עצמו מפרק את הבית דווקא ביום שיצאתם בשעות שונות מבדרך כלל.
3. תעסוקה.
חשוב לזכור שרוב ההרס מגיע ממקום של שיעמום וחיפוש של דברים חדשים לחקור ולהתעסק איתם.
לכן, חשוב לפני יציאה לתת לכלב קונג קפא, עצמות סוכר שהכלב אוהב וכל משחק חשיבה/לעיסה שיעסיק אותו בזמן שאתם לא בבית.
4. ללמד את הכלב מה לא לעשות. כשאתם תופסים את הכלב על חם התגובה שלכם כן אפקטיבית!
אבל חשוב לזכור שאם אתם אומרים מה לא אז תתנו לכלב אלטרנטיבה מה כן לעשות. לדוגמא: גרביים זה לא, ולכן ניתן לכלב במקוםהגרביים צעצוע רך.
רהיטים זה לא, ובמקום זה ניתן צעצוע קשיח.
5. במקרה של הרס רהיטים מריחה של קצת משחת BENGAY במקומות האלה תעשה את העבודה בשבילכם.
מצורפות לכם למטה תמונות של הילדות שלי בשבוע הראשון שלהן אחרי שהגיעו עלי מעמותות. בשביל להגיד שאפשר גם אחרת!
תגובות